מהריון להיות אמא - הורות ראשונה

בשעה טובה ומוצלחת עברנו את תקופת ההריון הארוכה. למזלי, סבבו אותי הרבה אנשים קרובים שתמכו, חברים אוהבים, בעל חם, וגם אנשי מקצוע שידעו להרגיע ולעזור תמיד.

ואו, כל כך הרבה בדיקות הריון ופחדים שמשהו חלילה יקרה. טוב שהיה לי רופא נשים כל כך מסור ומקצועי שגם ידע להרים טלפון ולהרגיע אותי בסופה של כל בדיקה שפחדתי ממנה. היתה לי למזלי הרבה את תמיכת בעלי האוהב לכל אורך ההריון וגם את תמיכתה של דולה מסורה שליוותה אותנו בשלבי ההריון המתקדמים על רגע הלידה. לא עברתי את ההריון לבד. לפחות בהריון ראשון רציתי להרגיש מחוברת לנשים נוספות שעוברות חוויה מעצימה כמוני, ולכן הייתי רשומה לקורס הכנה ללידה במרכז, קורס שבו חוץ ממני היו עוד כמה נשים ולמעשה זוגות בהריון. כל אחד סיפר את סיפורו האישי ושפך קצת אור על התקופה הזו, וידע מוסיף כוח ומחזק כמובן.

ובכן, רק אתמול שבתי מבית החולים לאחר לידה בת מספר שעות. תמיד אומרים כמה זה קל, מגיעים ומיד יוצאים. רק לי זה לקח כמה לילות של סיוט. ברגע הלידה עצמו, דולה מצד ימין ובעל חם מצד שמאל, ואני שמטושטשת לחלוטין לא קולטת ופתאום אני אמא לתינוק קטן וחמוד. עדין לא בחרנו לו שם, אז אני קוראת לי תינוקי כרגע, אבל מיד אחרי שנעשה לו ברית מילה ידעו כולם, וגם אנחנו מה יהיה שמו בישראל, כבר יש כמה כיוונים.

אז זהו, אני אמא. אבל עכשיו מתחילה דילמה חדשה. איך עושים מה נכון, כדי להיות אמא טובה. שלא כמו טלויזיה חדשה, התינוק הגיע אלינו הביתה ללא חוברת הדרכה. קיבלנו כמה טלפונים של יועצות הנקה שיתנו כמה טיפים ויעזרו, ומישהי גם המליצה לי על דולה פוסט פארטום, אבל נראה כבר. כרגע אני מנסה את צעדי הראשונים לעבר הורות ואני מקווה שאצליח. חברה קרובה שלי טוענת כי צריך לקחת הכל בקלילות וזה משהו שלומדים "על הדרך" ואפשר ממש לעשות מההורות אומנות. עדין לא גיליתי ממש את הדרך להורות כאומנות, אבל אני מקווה שאני בדרך...