"נשמת"- זהו השם העברי-מקצועי לתופעה
המוכרת בקרב הציבור הרחב כקוצר נשימה ועל-פי הנתונים של ארגון הבריאות-העולמי,
כ-30% מהאוכלוסייה, סובלים מבעיות נשימה.
העדר אוויר וקושי
לנשום בצורה חופשית, הם מסימניו הבולטים של קוצר-הנשימה והסיבות לתופעה הזאת,
מקורן במערכת הנשימה או במערכת הלבבית ולחילופין בסיבות נוירולוגיות, 'אסט'מה',
דלקת-ריאות, תסחיף-ריאתי, מחלות ריאה שונות, אי-ספיקת לב, תת כושר-גופני ואפילו
אלרגיות ובמקרים שונים גם חרדות.
מי שסובל
מקוצר-נשימה, משלים בדרך-כלל עם העובדה לפיה, יאלץ לטפל בתופעה ברמת ה'תחזוקה'
השוטפת, משמע: נקיטת אמצעים למזער את הנזק ולשמור על עוצמה סבירה של סבל מתמשך,
בעיקר אם הוא סובל מרמה קבועה של 'אסט'מה' או אלרגיות.
קיים מגוון של
"טיפולי תחזוקה" בקוצר-נשימה ואלה כוללים אכילת מזון עשיר בויטמין-C וסידן, מניעה ממזון מלוח,
הימנעות מעישון, לגימת מים-חמים באופן קבוע להרחבת קנה-הנשימה וכמובן, שימוש
בסוגים שונים של משאפים, בהתאם להמלצת רופא-מומחה ועל-פי המינון המומלץ.
גם טיפול
ברפואה-הסינית, תפס מקום של כבוד, במגוון הניסיונות לטפל בתופעה ובעיקר באמצעות ה-"שיאצו",
אלא שגם כאן מדובר בתהליך מתמשך ולא בפתרון על בסיס "זבנג וגמרנו".
מי שנואש מכל
הטיפולים האלה, מוזמן לבדוק גם "תרופות סבתא" לטיפול בקוצר-הנשימה ובהן
אכילת שן-שום 3 פעמים ביום (לא לשכוח להחליף את השום כל חודש!), כוס שיבולת-שועל
ביום, חלב מהול בשום-כתוש, תה ג'ינג'ר עם דבש, לגימת מיץ-כרוב ואכילה קבועה ויומית
של חבושים.
"נשמת"
מקשה על החיים, אינה נעימה ולעיתים אפילו בלתי נסבלת ואף מסוכנת, אבל מי שכבר סובל
ממנה, יודע כי קשה עד בלתי אפשרי, לרפא אותה לחלוטין וצריך לשמור על קור-רוח, כדי
לתחזק אותה ולהמשיך לחיות איתה ברוגע, עד 120...
